🗣️ שני קולות

בתוך הראש של כל אחד ואחת מאיתנו מתנהלת שיחה שאיש אינו שומע. לפעמים נדמה שיש שם שני קולות.

הקול הראשון ממהר לשפוט. "לא הצלחת," הוא אומר אחרי מבחן. "כולם צחקו עליך," הוא לוחש אחרי שמעדנו במסדרון. הוא חזק, רועש ובטוח בעצמו, והוא נוטה להגזים. כשהוא מדבר, טעות קטנה נראית כמו הר.

הקול השני שקט יותר. צריך להתאמץ כדי לשמוע אותו, כמו ציוץ של ציפור בתוך רעש של רחוב. הוא אומר דברים כמו: "זה היה קשה, ועדיין ניסית," או "מחר אפשר לנסות שוב." הוא לא משקר ולא מעמיד פנים שהכול מושלם, אבל הוא מדבר אלינו כמו חבר טוב.

מעניין ששני הקולות שייכים לנו. אי אפשר להשתיק לגמרי את הקול הראשון, ולפעמים יש בו גם משהו שימושי – הוא מזכיר לנו להשתדל. אבל אנחנו יכולים לבחור למי להקשיב יותר.

תרגיל קטן: בפעם הבאה שהקול הביקורתי מדבר, שאלו את עצמכם: "מה הייתי אומר או אומרת לחבר או לחברה שעברו את אותו הדבר?" את התשובה הזאת – אמרו גם לעצמכם.